תוכן

ז) והנה אלו ז' מלכים, הם בחי' ז"ת, שהם הנקרא זו"נ של עולם האצילות. וכיון שירדו אל הבריאה, נקרא אצלם מיתה. משא"כ באחוריים דאו"א, שנפלו ולא מתו כמ"ש. והוא אצלם כדמיון אדם התחתון בעה"ז, כשמת, שאז נפרדת נפשו מגופו, ונפשו מסתלקת, ותשוב למקומה האמיתי אל האלקים אשר נתנה, וגופו שהוא עפר, ישוב אל הארץ, ויורד ממדרגתו, שהוא בחי' אדם. וענין זה נקרא מיתה. וכך אירע אל המלכים האלו, כי נשמתן שהם אורות שלהם, עלו אל מקומם הראשון, שהוא אצילות. אמנם גופם שהם הכלים שלהם, ירדו לעולם הבריאה, ושם היה קבורתם.